#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קל. מה החידוש כטשגה 1) השואל כלי מחבירו מעיו""ט כרגלי השואל 2) ביו""ט כרגלי המשאיל ? "	"1) דמיירי שרק דיברו בעיו""ט ולא משך והו""א שלא העמיד הכלי ברשות השואל, קמ""ל.<br>2) דמיירי שרגיל לשאול ממנו והפעם לא דיבר עמו והו""א שבכל זאת יעמיד הכלי ברשות השואל, קמ""ל שהמשאיל אמר לעצמו שכנראה הפעם שאל ממישהו אחר."	ביצה לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלא. לרב חסדא אליבא דר' יהודה האם בטל ומדוע 1) נבלה ברוב שחוטה 2) שחוטה ברוב נבלה? 	רבי יהודה סובר שמין במינו לא בטל מין בשאינו מינו בטל. ופירש רב חסדא דבתר המבטל דהוא רובא אזלינן, דאם אפשר לו להיות כמועט בהלכותיו הוי מין במינו ואי לא הוי מין בשאינו מינו, ולכן:<br>1) בטלה כמי שאינה שם והנוגע בהם אין טמא דמין בשאינו מינו הוא דאי אפשר לשחוטה שהוא המבטל להיות מטמא במגע ובמשא כנבלה.<br>2) אין השחוטה בטלה להיות הנוגע בהם טמא ודאי לשרוף תרומה על מגעו לפי שאפשר לנבלה שהוא המבטל שתעשה טהורה כשחוטה דלכי מסרחה ואינה ראויה לגר שוב אינה קרויה נבלה.	ביצה לח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלב. כיצד הקשתה הגמ' מדכרי ריב""נ האומר שחפצי הפקר קונים שביתה, והרי אין הלכה כריב""נ?"	"תירצו התוס' (ד""ה וכי) דעד כאן לא פליגי רבנן עליה דריב""נ אלא היכא דאין שייכות הבעלים כלל כגון חפצי הפקר, אבל היכא דיש להם שייכות להבעלים כגון במתניתין אפי' רבנן מודו דאזלינן בתר בעלים אפי' היכא דליכא תובעים השתא. <sup>קח</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קח.  והרשב""א פירש שמהמשנה אין להקשות דהא איכא ריב""נ דאמר אפילו חפצי הפקר שאין להם בעלים עשאום נמי כמי שיש להם בעלים.</span>"	ביצה תוס' לח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלג. למסקנא מדוע לרבנן תבלין ומים ומלח אין בטלים לגבי עיסה והאם חשיב מין במינו ומדוע ? 	"אביי אמר גזרה שמא תעשה עיסה בשותפות רבא אמר תבלין לטעמא עבידי וטעמא לא בטיל. רש""י פירש דאביי נתן טעם לעיסה ורבא נתן טעם לקדרה ולא פליגי. והתוס' (ד""ה רבא) פירשו דפליגי דאביי נתן טעם לעיסה וה""ה קדרה שמא תעשה בשותפות ורבא נתן טעם לקדרה וה""ה עיסה דמלח נותן טעם בעיסה ומים חשיבי דעיקר העיסה נעשית ממים. <sup>קט</sup><br>רב אשי אמר משום דהוי דבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל. והקשו התוס' (ד""ה משום) דלא שייך דבר שיש לו מתירין אלא במין במינו ותירצו א. שכאן חמור כאילו הוי מין במינו בעלמא כיון דממונא הוא כ. דכיון דהעיסה אינה נילושה אלא ע""י המים והקדרה נתקנה בשביל התבלין אם כן כשערב זה בזה הוי כאילו מין אחד.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קט.  והר""ן כתב שלפי מה שכתב בנדרים נב,א על דרך הרי""ף בכל דבר שיש לו מתירין עכשיו, בעיסה זו שהיא כעת יכולה לאוכלה בתוך תחום שתיהן אפילו במין בשאינו מינו לא בטיל .</span>"	ביצה לח: - לט. ותוס'		
